הדיעה הרווחת בשוק, שלאינטרנט אין אבא והתפתחות התשתיות היא אנרכיסטית מטבעה. אז נכון, התפתחות המואצת של האינטרנט התחילה כך ללא פוליטיקה של מדינות עד שהגענו עד היום בו האינטרנט חדר לכל שכבות החברה.

בתקופה האחרונה אנו רואים יותר ויותר התערבויות פוליטיות בכל מה שקשור לאינטרנט הן בישראל והן בעולם. לא מזמן נקראתי לישיבה של מומחי אינטרנט עם מנכ"ל משרד התקשורת עידן בראל, בנושא תשתיות האינטרנט לקראת כנס IGF במצרים.

אז כפי שחשבנו שלתשתיות האינטרנט אין אבא זה לא כל כך מדוייק. נושאים פשוטים לכאורה שכולנו מכירים כמו רישום דומיין, הקצאות IP ושירותי DNS הם בעצם עמודי התווך של תשתיות האינטרנט ולאו דוקא קווי התקשורת כפי שרוב האנשים נוטים לחשוב.

כנס IGF – (Internet Govermenance Forum) נערך בחסות האו"ם ובמטרה להסדיר נושאים מרכזיים בתחום האינטרנט כמו משאבי האינטרנט, חופש המידע, אבטחה ופשע מקוון, הפער הדיגיטלי וכיוצ"ב.

אך בעצם הרעיון המרכזי מאחורי כל היוזמה הפוליטית הזאת היא המחלוקת לגבי השליטה על משאבי האינטרנט המרכזיים. המשאבים כיום מנוהלים ע"י ICANN שפועל בחסות ממשלת ארה"ב ולכך מתנגדות גוש מדינות ה BRICs (ברזיל, רוסיה, סין, הודו ) המעוניינות להעביר את השליטה והניהול למוסדות האו"ם.