פרופסור פרנץ אולנדורף
נושאים פרנץ אולנדורף |
בתאריך 09-03-2010
בימי הראשונים שלי בתיכון, עוד בימים שעוד לא חשבו על חטיבה, בעודי מסתובב במסדרונות בית הספר, ניגש אלי אדם מבוגר, עם שיער לבן לבוש בחליפה לוחץ לי את ידי ושואל לשלומי. נדהמתי, אתה מכיר את הורי שאלתי בתום לב, אך הוא חייך אלי והמשיך בדרכו במסדרון.
לימים התברר לי שזהו פרופסור פרנץ אולנדורף שהיה מורה בבית הספר, מדען דגול ואיש חינוך דגול, אוהב ילדים ונוער בצורה בלתי נתפסת. מדען בעל שעור קומה בינלאומי שמצא גם את הזמן ללמד לחנך ולאהוב ילדים ונוער.
הימים הם ימי בסמ"ת בית ספר מקצועי בחיפה שבימים ההם היה הבן הבכור של הטכניון שיזם את הקמתו ותמך בו לאורך השנים ובמיוחד בתחום המקצועי. בסמ"ת השתכן בחצר האחורית של הטכניון בהדר הכרמל בטרם הטכניון עלה לפסגות הכרמל שם הוא נמצא עד היום.
למה נזכרתי היום בדבר ולמה חשוב לי להביא את הדברים להלן?
אתמול ניגש אלי מנהל השיווק בניסיון לעניין אותי באיזה מיזם רפואי. מיד נזכרתי שתחום המדע ברפואה היתה משאת נפשי בעבר, עוד בזמן לימודי בטכניון במגמת הנדסת חשמל, שם התמחתי בתחום הנדסה ביו רפואית. מיד נזכרתי בפרופסור אולנדורף שהקים את הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בשנת 1938 ,ואשר בו לימד משך 44 שנים. יצא לי ללמוד עמו קורס בשנתו האחרונה שלו כמרצה על מערכות זרימת הדם. החוויה לעמוד מול אדם דגול היתה עצומה וכמובן הרגשות התערבבו עם היכרותי המיוחדת עמו עוד בתיכון.
תמיד ידעתי שהוא היה מדען דגול, מדען בעל שם עולמי, מדען שיש לו תרומה משמעותית להתפתחות המדע בעולם, מדען שעבד יחד כצוות עם אלברט איינשטיין שכולכם מכירים. ידעתי גם שלא היו לו ילדים משל עצמו וידעתי שטבועה בו אהבת אדם ונוער בצורה שלא ראיתי משהו קרוב לזה. פתאם הרגשתי שאני רוצה לדעת יותר והיום יש לי את גוגל שיודע הכל.
לתדהמתי יצאתי בידיים ריקות. הדברים המשמעותיים היחידים שמצאתי זה הערך בויקיפדיה אודות פרנץ אולנדורף ובערך בסמ"ת ועוד איזכור על איזה רחוב בבאר שבע הקרוי על שמו. ולמה דווקא באר שבע למה לא חיפה שם יש לו תואר אזרח כבוד?
מעיון בערך בסמ"ת בויקיפדיה קצת כואב לי לראות את יולי עופר מככב לצידו של פרופסור אולנדורף! האמת העצובה שאת הראשון כולם מכירים ונזכרים בו במיוחד כאשר מכינים שקשוקה, אולם לצערי מעט מאד שמעו על פרופסור אולנדורף.
כנראה (מתבסס על מידע מצומצם שלי) האיש היה בודד וללא משפחה או אנשים שינציחו אותו ואת מעשיו הרבים והדגולים. אני אישית מוכן לתרום למען הקמת אתר (אינטרנט) הנצחה לאיש ופועלו, ומזמין אנשים שהיו בקירבתו שמוכנים להרים את הכפפה ויכולים לעשות זאת.
כתבה מרגשת על איש מדהים ומיוחד.
מצער שמי שהיה מאושיות החינוך הטכנולוגי בארץ לא זכה שייקרא רחוב על שמו בעיר חיפה, מקום משכנו של הטכניון, בו עבד שנים ארוכות.
הוא בהחלט ראוי למפעל הנצחה של שמו ופועלו.
זכיתי ופרנץ אולנדורף היה מורה שלי, הן בבסמ"ת (כמחנך הכתה שלי), והן בטכניון (כמרצה וראש הפקולטה שלי). מעבר לגדולתו כמדען ואיש מוסר וערכים, הוא אכן היה מחנך דגול. היתה בו אמפטיה עמוקה לצעירים בתחילת דרכם והוא ידע ללמד ולהנחות את תלמידיו לא בתוקף מעמדו, אלא כפי שעושה זאת אח בוגר.
ויכולת זו איפיינה אותו בכל דרכו, כי – ככל הזכור לי – הרי שבתקופת לימודיו ועבודתו בגרמניה הוא היה פעיל מאד בתנועת הנוער היהודית בלאו-וויס.
נראה לי כי להנצחה לו ולמעשיו תתאים רק מתכונת של מפעל חינוכי.
אכן הייתה לי הזכות לשמוע את האיש הדגול הזה בהיותי סטודנט בטכניון.
צניעותו והליכותיו לא העידו על גדולתו ויש בהחלט מקום להנציח את שמו בכל הדרכים האפשריות.
זוכר אני במיוחד שכל סטודנט שהיה מתקשה במשהו היה יכול להגיע אליו הבייתה ולקבל עזרה !!!
היש עוד אנשים דגולים כאלה?
שמעתי שנים את הרצאותיו המרתקות של פרופ' אולנדורף בטכניון, בהן הציג לסטודנטים ולמאות שומעים אחרים את רעיונותיו איך הנדסה יכולה לתת פתרונות טכנולוגיים לבעיות רפואיות ולעזור לחולים.
בשבילי הוא היה ז'ול וורן של ההנדסה הביו רפואית.
הוא גם חקר ופירסם כ-150 מאמרים על מגנטיות, אלקטרומגנטיות ו-יחסות ובעיות ביו-רםואיות ועוד,
וזכה בפרס ישראל ובפרסים רבים אחרים, כולל בינלאומיים.
וכן, הוא הכיר אותי ורבים אחרים שהיו בהרצאותיו, והקדים שלום עת ראה במקרה בחצר הטכניון, אף שהיו מאות שומעים בכל הרצאה.
http://www.netsivi.org/olendorf.htm
http://www.netsivi.org/olendorfheb.htm
הוא מופיע בויקיפדיה בעברית אנגלית וגרמנית
זכיתי להכיר את פרופ' אולנדורף מימי בבסמ"ת (1954-1958). זכורים לי היטב שיעוריו כאשר הוא משתמש בגיר צבעוני על הלוח. זכור לי במיוחד השיעור שבו הסביר לנו את האלקטרוניקה של המצב המוצק SOLID STATE ומושג האלקטרונים והחורים. זה היה בתקופה שאלקטרניקה הסתכמה בשפופרות רדיו…
הציור הצבעוני על הלוח שהסביר את הקונצפט יכול היה להישמר כאומנות.
לימים הוכשרתי בתחום ה- SEMICONDUCTOR ואני "מאשים" את פרופ' פרנץ אולנדורף שהתמיע בי את הענין הראשוני בתחום זה לפחות 15 שנה לפני שהתחום פרץ למרכז ההתענינות העולמית. יהי זכרו ברוך.
זכיתי להיות תלמידו של האיש היקר, הדגול והמדהים הזה. זכרונו לברכה !
למדתי בבית הספר להנדסאים מיסודו של בסמ"ת, ליד הטכניון בחיפה. מחזור ראשון של הנדסאים בארץ בכלל והנדסאי כימיה בפרט.
פרופ' אולנדורף לימד אותנו פיזיקה, ללא ספר לימוד. התרשמנו שהוא יכול ללמד כמעט כל מקצוע ללא ספר לימוד. זה בנושא המקצועי.
האיש היה בעל אישיות מקסימה ומדהימה ותמיד רצה לעזור לתלמידים ובכל תחום.
שמחתי לגלות כי בבאר שבע קראו רחוב על שמו. אגב, עוד בחייו שמו היווה ערך באנציקלופדיה העברית.
שמענו כי היה מקורב לאיינשטיין וגם היה סגן ראש איגוד הפיזיקאים בעולם.
גם אני הייתי בין תלמידיו, בעת לימודי בטכניון (1957 – 1961).
עד היום, כשאני מבקש להדגים איך בונים הרצאה, כך שגם
מי שאינם גאונים "לא יאבדו את הצפון", אני מספר על ההרצאות
של אולנדורף. בהרצאות שלו גם למדתי וגם נהניתי.
אבי היה תלמידו של פרופסור אולנדוף בבסמ"ת ובטכניון והוא מסכים בלב שלם לכל מה שנכתב במאמר ועל ידי המגיבים.
הכרתי את פרופ' אולנדורף כשהיתי ילדה בערך בשנות החמישים המאוחרות תחילת הששים. הייתי תלמידתה הפרטית של אשתו רות אולנדורף לחלילית. היינו תלמידים מגיעו אליה לשעור בביתה פעם בשבוע ולעיתים אף עשינו קונצרטים בקבוצת נגנים. הבית היה ברחוב הלל או מסדה איני זוכרת כבר, הריהוט כבד והפרופסור החביב היה משחק איתנו ברכבת חשמלית גדולה שהייתה בביתו בעת ההמתנה לשעור. זכור לי כילדה איש נאה, גבוה וכל כך אוהב ילדים.
אבי עוד זכה ללמוד אצלו בבסמ"ת לפני מלחמת העולם השניה.
אני למדתי אצלו בבסמ"ת והוא זכור כמורה יוצא דופן שהקדיש מאמצים להכניס לנו את אהבת המקצוע. זכורות לי שתי שיטות חריגות:
1. מתוך 3 שעות שבועיות אחת הייתה מוקדשת לשיחה חופשית בנושאי חשמל ומדע תוך שהוא מעודד אותנו לשאול ובמקביל מספר על מחקרים שלו.
2. בבחינה בנוסף לשאלת הבחירה (דבר נדיר בזמנו), הוא היה עוזר לנו לפתור את השאלות (לא היה צריך להעתיק) כך שהציונים היות תמיד גבוהים.
אהבתו לילדים והעובדה שלא היו לו ילדים, גרמו לכך שאם פגשתי אותו ברחוב, היה תמיד מקדים לברכני לשלום ומקדיש תשומת לב וזמן לשיחת חולין.
זכיתי גם ללמוד אצלו בטכניון בקורס של אלקטרוניקה רפואית.
כמדומני שהרצאותיו בטכניון הוקלטו ורצוי לפרסמן באינטרנט.
יש ערך על שמו גם באמציקלופדיה העברית.
אשמח לתרום להקמת אתר על שמו.
הייתי חברו הטוב של אברהם, בנו המאומץ של פרופ. אולנדורף.
שחקנו רבות ברכבת החשמלית.
זה זמן רב שאני מחפש אותו ללא הצלחה. אנא עזרו לי בכך.
אנא עזרו בחפושו של אברהם אולנדורף , בנו המאומץ של הפרופסור,
שהיה חברי הטוב מימי הגן ועד גיל 20. תודה מראש.
רות ופרנץ אולנדורף היו חברים קרובים של אימי ריקרדה שוורין וחברה לחיים אלפרד ברנהים(צלם). כל מספר חודשים בקרו אותנו בירושלים. בשנים 1958 עד 1959 למדתי בסמינר אורנים בחיפה. בתקופה זו בקרתי את הזוג אולנדורף באופן קבוע בכל יום שבת אחר הצהריים כדי להאזין איתם ביחד למוסיקה קלסית. היה להם אוסף תקליטים נהדר. אברהם אז כבר לא גר בבית וראיתי אותו רק לעיתים רחוקות. הוא היה נהג טקסי עצמאי בחיפה. לימים שמעתי שהתחתן ושהייתה חתונה גדולה ויפה. מאז שהותי בחול רות אולנדורף בקרה אותי פעמים מספר: בהתחלה בשויצריה, אחר כך במקום לימודי בשטוטגארט ולאחר היולד בני בביתי באוןם. תמיד הייתה נחמדה, מעונינת וחברה מסורה. בכל זאת האולנדורפים נראו בעיני תמהוניים יותר יקים מהיקים
אתמול הופסקתי משום מה. רציתי עוד להגיד שבעיני כבחורה צעירה האולנדורפים נראו קצת תמהוניים. הם היו יותר יקים מכל היקים שהיכרתי. חשוב להגיד ששניהם היו אנשים פוליטיים מאוד: הם היו פציפיסטים מוחלטים ומתנגדי כל אפליה. פגישתינו האחרונה היתה בערך ב1980. הם שהו אז במלון בשטוטגארט ואני נסעתי לשם כדי לפגוש אותם. פגשתי רק את רות. פרנץ היה מאוד חולה באותו ערב וכעבור זמן מה הגיעה הידיעה על מותו.
מי מאיתנו, תלמידיו של פרופסור אולנדורף לא זוכר את השיעורים איתו בבסמ"ת שהיה עדיין בהדר הכרמל. הוא היה כבר שנים בגיל פנסיה אבל נהג לומר שאהבתו לילדים דוחפת אותו להמשיך ללמד.
ואנחנו תלמידיו נהגנו לספר (האם היתה זו אגדה או המציאות כבר לא חשוב) שבבית ספר תיכון בסמ"ת היה לנו מורה לפיזיקה וחשמל בשם פרופסור אולנדורף שהיה בן גילו של איינשטיין וחברו לחיים ולמדע. כל שיעור איתו התחיל במשפט "נושא השיעור היום הוא כך וכך , בבקשה לפתוח דף מספר xxx בספר….. אבל לפני שמתחילים בשיעור רציתי לספר לכם מה אמר איינשטיין בנושא הזה" >>> נו, כמובן שכל השעה עברה בסיפורים על איינשטיין. את חומר השיעור עצמו השלים מורה אחר בשיעור נוסף בשעות אחר הצהריים
בגעגועים נזכרתי בפרופ. אולנדורף מורי וברות אשתו שלימדה חלילית את אחי מיכאל (מיקי) והגעתי לבלוג הזה. אני שותף לכל האיזכורים ובפרט את ידו הנשלפת למולך ללחיצה אמיצה וחברית תוך מבט לתוך עיניך הנדהמות. זה היה אז מצרך נדיר.
בטוח שיש מבין תלמידיו מקורבים אל החומרים השמורים בטכניון ויזכה כל אחד לשמוע ולראות שיעור של הפרופ. פרנץ אולנדורף.
בתקוה ובזיכרון
גדעון כ"ץ תלמידו.
מגיע שינציחו אותו כיאות.עבד עם אינשטיין.2.תלמידיו קיבלו פרסי נובל.3היה חבר בוועדה לאנרגיה אטומית.מדען דגול.הגיע הזמן לעשות צדק עם האיש.
הגיע הזמן לעשות צדק עם המדען הדגול .
היה משכמו ומעלה.להנציחו כיאות לגדולתו.
לקרוא על שמו רחוב בחיפה
למדתי בבסמ"מ בשנים46-50 פרופ אולנדורף היה מורה לחשמל ומחנך הכתה..כל קיץ היה נוסע לפגוש את פרופ איינשטיין כדי לדווח לו על פעילות הטכניון .איינשטיין היה בועד הציבורי שיסד את הטכניו
בשובו היה מספר לנו .על המפגשים. זכור לי .ההסבר שלו על האטום.על ייצור פצצת האטום.דבר רבות על האספקטים המוסריים.היה פציפיסט התנגד לייצור צעצועים לילדים דמויי כלי נשק.
בתום כל שעור היה עומד בפתח הדלת לוחץ יד לכל תלמיד.פעם ב46 או 47 התאמנה כיתה במסגרת ההגנה בנשק בביהס. פרופ אולנדורף במקרה פתח את דלת הכתה ונדהם לראות את תלמידיו נושאים נשק.
היה המום. .היה מרבה לספר לנו על מחקריו.
גדלתי על ברכיו,מאחר ואשתו רות היא אחות של סבא שלי!
פרנץ דוד קלטר.
הכרתי וביקרתי וגם קיבלתי אהבה למוסיקה,מדע ,וסקרנות לחיים.
כחיפאי לשעבר הייתי שמח מאד להנציח את פועלו ברחוב על שמו.
ושמח שגיליתי על כך בבאר שבע,
גם אני אקדמאי כיום ובוגר 2 תוארים בתחום התזונה והנדסת המזון מהטכניון.
תודה על כל התגובות החמות 🙂
ערן
חידה ששמעתי מפי אולנדורף: אוטובוס יוצא מהתחנה נראשונה עם חמישה נוסעים. בתחנה הבאה עולים ארבעה נוסעים. בתחנה הבאה עולים שני נוסעים. בתחנה שאחריה עולים שלושה נוסעים ויורדים שניים. בתחנה הבאה עולה נוסע אחד ויורד אחד. בתחנה שאחריה עולים שני נוסעים ויורדים ארבעה. בתחנה הבאה עולים חמישה נוסעים ויורדים ארבעה. בתחנה שאחריה יורדים שני נוסעים ואף אחד לא עולה. בתחנה הבאה עולים שני נוסעים ויורד אחד. כמה תחנות היו?